רשימת מונחים לחיפוש

כדי לאסוף מידע אמין, שעליו נוכל לסמוך כדי ללמוד על הנושא ברמה אקדמית ושאפשר יהיה להשתמש בו לתכנון המחקר ולכתיבת עבודה אקדמית, צריך:

  1. להכיר סוגי מקורות מידע אקדמיים עיקריים.
  2. להכיר מאגרי מידע מתאימים.

לחפש בעזרת המונחים המקובלים.

עלינו לדעת לזהות אם מקור מידע שהגענו אליו הוא מקור מידע שאפשר לסמוך על תוכנו.
ראו למטה שפיט, peer-reviewed.

 

סוגי מקורות מידע

 

מה פירוש מאגר מידע?

מאגר מידע הוא אתר שאליו הוכנסו פרטים של מקורות מידע (מאמרים, ספרים או סוגי מקורות מידע נוספים).
למאגרי המידע בספרייה >>

 

האם אפשר להוריד את המאמר עצמו מתוך מאגר המידע?

לפעמים כן ולפעמים לא. חפשו את המילים "טקסט מלא" או "full text".
אם יש פרטים של מקור מידע, אפשר למצוא אותו בספרייה וכן להיעזר במידענים העובדים בספרייה.
לספרייה המרכזית >>
לספריית המוזיקה >>

 

למה יש הרבה מאגרי מידע?

מאגרי מידע נבנים בדרך כלל על ידי גופים עסקיים, מוסדות אקדמיים או ארגונים אחרים.
למשל המאגר המצוין "מפתח חיפה" נבנה על ידי אנשי הספרייה של אוניברסיטת חיפה, ספרייה גדולה ונחשבת.

מאגרי מכון סאלד, בתחום החינוך ומדעי החברה, נבנו על ידי אנשי מכון סאלד בירושלים, והמאגרים כוללים רק מה שכתבו חוקרים ישראליים, בעברית ובאנגלית, ותמיד עם תקציר בעברית. המאגר כולל הפניה לכלי מחקר, למשל שאלונים, שאפשר להשתמש בהם למחקרים נוספים. מכון סאלד (יש לבטא Sold) קרוי על שם הנרייטה סאלד, פעילת ציבור ומחנכת.

המאגר EBSCO שייך לגוף עסקי פרטי אמריקני, ו-APA PsycNet נבנה על ידי אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (ראשי תיבות של האגודה: APA).

יש מאגרי מידע בעברית, ויש מאגרי מידע באנגלית.
יש מאגרי מידע שבהם פרטי מקורות מידע בתחומים מסוימים ויש מאגרי מידע רב-תחומיים.

 

צריך לשלם כדי להשתמש במאגר מידע?

לספריות במוסדות האקדמיים יש סידור עם מנהלי מאגרי המידע, וכך הסטודנטים והסגל יכולים להיכנס ללא תשלום למאגר המידע הרלוונטי לתחומים הנלמדים. כך למשל ספריית מכללת לוינסקי לחינוך מאפשרת כניסה חינם למאגר ERIC בתחום החינוך ("מרכז מקורות מידע בתחום החינוך" – Educational Resources Information Center).

שפיט – מה אומר ולמה זה חשוב?

מוערך, שפיט – peer reviewed

peer – עמית
to review – לסקור, לתת ביקורת

 

מה פירוש "מקור מידע שפיט" (מאמר שפיט, ספר שפיט)?

"שפיט" הוא מונח מקובל במוסדות להשכלה גבוהה, שמשמעותו היא שהמאמר (או הספר) עבר תהליך שיפוט והערכה על ידי מומחים, תוקן לפי הצעותיהם ונמצא ראוי לפרסום.

לפי האקדמיה ללשון העברית יש להשתמש ב"מוערך". כתב עת ששולח את כל המאמרים שלו לשיפוט מומחים מכונה "כתב עת מוערך". "שפיט" לפי האקדמיה, פירושו "מועמד לשיפוט" כלומר בדרכו לתהליך כזה וככל הנראה עדיין לא פורסם (האקדמיה ללשון העברית, תמר קציר, 1.4.2015, פנייה 40684).

אנחנו שואפים שכל מקורות המידע שלנו יהיו מוערכים בידי מומחים, מכיוון שהדבר מעיד על עמידה באמות מידה גבוהות.

השיפוט נקרא גם ביקורת עמיתים, הערכת עמיתים או שיפוט עמיתים (העמיתים הם עמיתיו של הכותב, שגם הוא מומחה בתחום שהוא כותב עליו), ובאנגלית peer reviewed שמשמעותו המילולית: הוערך בידי עמיתים.

 

איך נדע אם מקור המידע (ספר/מאמר) עבר תהליך שיפוט עמיתים? אפשר לבחור אחת משתי הדרכים:

  1. על ידי סינון שעושה לפי הוראותינו מנוע חיפוש בספריות (יש לבחור באפשרות של כתבי עת אקדמיים שעברו שיפוט, peer-reviewed, בדרך כלל ב"חיפוש מתקדם").
  2. על ידי בדיקה באתר של כתב העת או באתר ההוצאה לאור (מומלץ לחפש את המילים "שיפוט", "שיפוט אנונימי", "הערכת עמיתים", "שיפוט עמיתים").

 

מקורות מוערכים (שפיטים) שאין צורך לבדוק את רמתם:

  1. עבודת גמר לתואר שני ("תזה", "עבודת מאסטר")
  2. עבודת דוקטורט ("דיסרטציה")

 

מאמר מדעי ברמה גבוהה ניכר גם בחיצוניותו

  1. אותיות קטנות
  2. רשימת מקורות
  3. איורים וסרטוטים (אם יש) – מלוווים בכותרת המסבירה מה נראה בהם.

 

 

מאמר מכתב העת המוערך (peer-reviewed) "מחקרי הנגב, ים המלח והערבה".

כל המאמרים בכתב עת זה עוברים שיפוט עמיתים. כאשר כתב העת "מוערך", כלומר שולח דרך קבע את מאמריו לשיפוט עמיתים, הרי שכל מאמר ומאמר הוא "שפיט"  או "מוערך הערכת עמיתים".

על משמעות המונח "שפיט" בעברית ובאנגלית והחלטות האקדמיה ללשון העברית

איך לזהות כתב עת אקדמי?

כתבה: ד"ר אסיה שרון