נביא כאן מונחים נפוצים בתחום החינוך, ההוראה והטיפול.

הכרת המונחים והבנת משמעותם חשובות לשלוש מטרות עיקריות: (1) חיפוש מקורות מידע (מאמרים, ספרים), (2) הבנת הכתוב בהם,
(3) כתיבת עבודות אקדמיות.

כדי למצוא את מקורות המידע המתאימים לצרכינו, יש לדעת מה המונחים המקובלים לאותו נושא בספרות המחקרית. למשל אם נרצה לחפש מקורות מידע על פעילות לימודית שבהם תלמידים מלמדים זה את זה, נוכל למצוא אותם אם נחפש את המונח "הוראת עמיתים". לעומת זאת אם נחפש "לימוד תלמידים" או "הוראת תלמידים", סביר שלא נמצא את מה שאנחנו מחפשים, ואולי נגיע למסקנה המוטעית שאין חומרים בתחום.

מובאות כאן הגדרות פשוטות של המונחים כדי לסייע לכם להכיר אותם ולהבין מה משמעותם. אם תרצו להגדיר את המונחים בעבודה האקדמית שלכם, יהיה עליכם לחפש את ההגדרות כפי שהן מופיעות בספרות המחקרית.

חשוב גם לדעת איך משתמשים במונח בכתיבה. ניקח לדוגמה את המונח "רפלקציה". השימוש במילה כפי שהיא, מבלי לשנות אותה, יכול להישמע מוזר: "לעשות רפלקציה". פעמים רבות אפשר לראות שימוש מוזר כזה במונחים, ללא הטיה וללא התאמה לתוכן המשפט. כדי שהמשפט יישמע טבעי ומובן יותר, אפשר להשתמש בשם התואר, למשל: חשיבה רפלקטיבית, פעילות רפלקטיבית, כתיבה רפלקטיבית. אפשר גם להשתמש בדרכים אחרות, למשל: רפלקטיביות בלמידה.

מתן חוות דעת על דבר, לאחר בחינת היתרונות והחסרונות שלו.

בסיום הפעילות הלימודית התקיימה הערכה בדרכים משולבות כדי לאסוף נתונים שיסייעו להסיק מסקנות אם הושגו המטרות הלימודיות, אם הושגו מטרות נוספות כמו מטרות חברתיות ורגשיות, ואם התלמידים שינו את עמדותיהם כלפי הנושא וכלפי למידתו. דרכי ההערכה היו מגוונות: מבחן רב-ברירה, שאלון תפיסות ועמדות ממוחשב שהתייחס לעניין של התלמידים ללמוד עוד על הנושא ומה לא היה ברור ומדוע, ובדיקת התוצרים הלימודיים שבנו הקבוצות.


 

המונח המונח באנגלית הגדרה ותיאור ובתוך המשפט…
אוריינות literacy

בלמידה: איתור מקורות מידע מתאימים ללמידת תחום מסוים, למידה עצמית ושימוש במה שנלמד.

לרוב הכוונה לתחום השפה וליכולת להשתמש בתפקודי שפה, כגון דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה.

משמעות המונח אוריינות השתנתה עם הזמן. בעבר הכוונה הייתה רק לידיעת קרוא וכתוב ואדם אורייני היה אדם שיודע קרוא וכתוב. בהמשך התרחב המונח לשאר תחומי השפה, וכיום משתמשים במונח בתחומים שונים. כך למשל אוריינות מחשבים או אוריינות חזותית.

אוריין מחשבים הוא אדם שלומד על תחום המחשבים באופן עצמאי, מחפש בעצמו מקורות למידה חדשים ומשתמש בהם.

אחת המשימות החשובות הייתה לסייע לתלמידים להפוך לאנשים אורייניים, כלומר לאנשים שיוכלו לנווט את דרכם בעצמם.
אוריינות אקדמית academic literacy היכולת ללמוד תכנים אקדמיים באופן עצמאי ולכתוב טקסטים אקדמיים: לחפש באופן עצמאי מקורות מידע מתאימים לצרכים מדעיים בנושא הנלמד, למצוא את הדרוש בהם לצורך למידה, להעמיק בתכנים ולחפש כיצד להבין אותם, לארגן את המידע שנרכש, ולכתוב עבודה אקדמית על פי דרישות המדע. במחקר נמצא כי סטודנטים מפתחים אוריינות אקדמית בעזרת הדרכה צמודה של מנחה.
כשירות חברתית social competence היכולת של אדם לזכות בקבלה חברתית: איך להגיב לבני אדם, לעורר בהם עניין ולזכות בהערכתם. ילדים עם כשירות חברתית גבוהה משתמשים בסביבה ובמשאבים שלהם על מנת להגיב לאחרים באופן מסתגל בהתאם לשלב ההתפתחותי שלהם.
ביטחון עצמי self confidence

כאשר אדם תופס את עצמו באופן חיובי ועם זאת ריאליסטי, ומאמין ביכולתו להצליח במעשיו, נוכל לומר שהוא בעל ביטחון עצמי.

מונחים דומים: דימוי עצמי חיובי, הערכה עצמית.

ספרות המחקר מצביעה על כך שבני אדם המדווחים על תחושת בדידות, מדווחים לרוב גם על היעדר ביטחון עצמי.
אסטרטגיות למידה learning strategies הדרכים המודעות והמכוונות שבהן אדם פועל כדי ללמוד. בה התלמיד מפעיל באופן מודע ומכוון, דרך פעולה אשר מייעלת את תהליך הלמידה. קיימות אסטרטגיות למידה המתייחסות לשלבים השונים של הלמידה, למשל אסטרטגיה לסיכום חומר, אסטרטגיה לארגון הסביבה הלימודית, אסטרטגיה לניהול זמן, אסטרטגיה להבנת הנקרא או אסטרטגיות זיכרון. דגש רב מושם על טיפוח אסטרטגיות למידה במטרה להתגבר על לקויות שונות.
אינטראקציה חברתית social interaction

ההתנהגות של בני אדם אלה כלפי אלה. בני אדם יוזמים פעולה כלפי אדם אחר ומגיבים לאנשים אחרים. היוזמה והתגובה מרכיבים את התהליך האינטראקטיבי.

בעברית אפשר להשתמש גם במונח "יחסי גומלין".

בתצפיות התגלה כי התלמידים מקיימים אינטראקציה חברתית יעילה עם בני גילם ואף עם צעירים ובוגרים מהם.
אוטונומיה autonomy יכולתו של אדם לחשוב באופן עצמאי כך שיהיה תלוי פחות בגורמים חיצוניים המשפיעים עליו.

חשיבות האוטונומיה היא ביכולת לחשוב באופן עצמאי מבלי שהאדם האוטונומי יפתח תחושות התנשאות כלפי החברה.

האוכלוסייה החרדית אינה אוטונומית, והיא תלויה בחברה החילונית.

אמפתיה empathy

היכולת להזדהות עם אדם אחר, להבין את נקודת המבט של האחר ולהרגיש במידה מסוימת כיצד הוא חווה את החוויות שלו. האמפתיה היא מושג חשוב בתחום החינוך והטיפול מכיוון שמחנך או מטפל אמפתי יוכל להבין טוב יותר את התלמיד או את המטופל, וכך לתת מענה מקצועי טוב יותר.

יש חשיבות רבה גם לטיפוח היכולת לאמפתיה בקרב תלמידים ומטופלים.

משחקים לימודיים מאפשרים טיפול מיומנויות שונות, ביניהן אמפתיה ושליטה על דחפים.
קבוצת השווים peer group

בתחום החינוך הכוונה בדרך כלל לתלמידים באותו גיל. הגדרה מלאה יותר היא אנשים בני גיל משותף, מעמד חברתי משותף או עניין משותף בדבר כלשהו.

 

בני הנוער שואפים בדרך כלל לקבלה חברתית בקבוצת השווים.

התלמידים העולים נשאלו כיצד התמודדו עם ההתעלמות של קבוצת השווים בבית הספר מנוכחותם.

הערכה  evaluation

פעילות לימודית המתקיימת מחוץ לחדר הכיתה, למשל במסדרונות או בחצר בית הספר.

 

לאחר הפעילות החוץ-כיתתית התכנסו התלמידים במליאה בחדר הכיתה.
הערכה מסורתית traditional evaluation בתחום החינוך הכוונה לקביעת חוות דעת על הישגי התלמיד בעזרת מבחנים. ההערכה המסורתית של בחינת כלל התלמידים במבחן הישגים אחיד לא הייתה מספקת, שכן התעלמה מהיבטים של התהליך שעברו התלמידים ומהתייחסות ליכולות האישיות.
הערכה חלופית alternative evaluation

הערכה חלופית היא הערכת הישגי התלמיד בדרך שונה מהדרך המסורתית של מבחן.

יש לשים לב: הערכה חלופית איננה דרך הוראה או פעילות לימודית. הערכה חלופית היא דרך הערכה הבאה להציע דרכים חלופיות להערכה, נוסף לדרך המסורתית של מבחנים.

מורים יכולים להעריך הערכה חלופית אם במקום מבחן יבדקו תוצר שהתלמיד בנה. בניית תוצר קבוצתי הדורש ידע בחומר הנלמד, מאפשרת למורה הערכה חלופית במובן הרחב, לא רק בחינה של ידע בחומר, כמו במבחן מסורתי. המורה יכול להעריך לא רק את הידע בחומר, אלא גם את ההבנה של החומר לעומק באמצעות יישום הידע בתוצר ובשיקולי הדעת שהתלמידים מעלים, וגם הערכת גורמים נוספים הקשורים לתהליך הלמידה כמו מיומנויות התקשורת ושיתוף הפעולה או היכולת ללמידה עצמית.

כדי להבין לעומק את תוצאות ההוראה, תוכנן שיעור שיאפשר הערכה חלופית: המשימה הייתה לבנות משחק לימודי ולצידו לכתוב טקסט עם הוראות והסבר על חשיבות המשחק מבחינה לימודית. תוצרי התלמידים יאפשרו לנו, המורים, להעריך בדרך חלופית את ההוראה שלנו ואת התקדמות התלמידים מהיבטים שונים, ולא רק באמצעות מבחנים.
הערכת עמיתים peer evaluation הערכה שבה התלמידים הם אלה שמעריכים את עבודתם של תלמידים אחרים, בדרך כלל בעזרת קריטריונים מוכנים מראש שהוכנו בידי המורה או התלמידים. בפעילות הערכת עמיתים הסטודנטים הגישו את המטלה שלהם, ולאחר מכן שלחו למרצה את הערכתם למטלה שהוגשה על ידי סטודנטים עמיתים מאותו קורס.
הערכה עצמית self evaluation הערכה שבה התלמיד מעריך את עבודתו, בדרך כלל בעזרת קריטריונים מוכנים מראש שהוכנו בידי המורה או התלמידים. לפני המבחן התבקשו התלמידים להעריך את יכולותיהם בתחום הנלמד. הערכה עצמית זו תיכנס לחישוב הכולל של הציון החציוני.
פא"פ (פנים אל פנים) face-to-face פנים-אל-פנים אלה מפגשים שבהם המשתתפים פוגשים זה את זה בחדר כיתה, באולם וכן הלאה, ולא באמצעות הטכנולוגיה.

תוכננו שני מפגשים פא"פ (פנים אל פנים), אחד בתחילת הלמידה והאחר בסיומה, וביניהם תתקיים למידה עצמית תוך מפגשים אישיים מרחוק בתוך פורומים באתר מודל (MOODLE).

[הערה: יש לכתוב את ההסבר שבסוגריים רק בפעם הראשונה שהמונח מופיע בעבודה]

הוראה פרונטלית

הוראה פרונטלית היא דרך הוראה שבה המורה עומד מול קבוצת התלמידים.

הוראה פרונטלית נחשבת לדרך ההוראה המסורתית.

בהוראה פרונטלית המורה מלמד בדרך של הרצאה, לעיתים קרובות תוך כדי פיתוח דיון ושימוש בלוח ובמצגת או סרטונים.

בבית הספר התלמידים ישבו בקבוצות אף על פי שהתקיימה בשיעור הוראה פרונטלית.

במחקר חדש שנערך בבלגיה נמצא שביצועי סטודנטים שלמדו מדעים באופן פרונטלי היו טובים מביצועי סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק.

הוראה מקוונת on-line teaching הוראה מרחוק, בעזרת טכנולוגיה. בדקנו כיצד מורה שרגיל ללמד פנים-אל-פנים מצליח לעבור להוראה מקוונת.
רפלקציה, חשיבה רפלקטיבית, כתיבה רפלקטיבית reflection

רפלקציה היא חשיבה על מה שקרה בעבר מתוך ניסיון להסיק מסקנות לגבי העתיד.

רפלקציה נחשבת כמקדמת את הלמידה. לכן חשוב לכוון את התלמידים להרהר על מה שלמדו מהיבטים שונים: הידע שרכשו, הרגש והעניין שהדברים עוררו ומחשבות ותוכניות לגבי המשך הלמידה בנושא.

הרפלקציה היא פעילות חשיבה אישית, החיונית להתפתחותנו.

כתיבה רפלקטיבית היא חלק מתהליך ההכשרה להוראה.

במהלך כתיבה רפלקטיבית עולים רעיונות חשובים המקדמים את התפתחות הלומד

נשאלת השאלה באילו דרכים יכולים מורים לתרום לפיתוח חשיבה רפלקטיבית אצל תלמידיהם.

טווח ההתפתחות הקרובה the Zone of Proximal Development – ZPD רמת ההתפתחות של הלומד, תוך לקיחה בחשבון את הפוטנציאל של הלומד להתפתחות בשלב הבא. ה-ZPD הוא מושג מפתח בתאוריה של לב ויגוצקי. מורים שמחפשים לאתר את טווח ההתפתחות הקרובה של תלמידיהם, יתרמו לתלמידים יותר מאשר אלה שבודקים את היכולת הממשית שלהם.
קונסטרוקטיביזם constructivism גישה התופסת את הידע כנבנה בעזרת הידע הקודם והתפיסות של הלומד, ולפיכך כל תלמיד מבין את החומר הנלמד בצורה שונה. השיעור עם דרכי ההוראה הפעילה והצגת החומרים בפני התלמידים, שאפשרו להם ללמוד בעצמם ולהתנסות בעצמם, תוכנן על בסיס הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
הוראת עמיתים peer teaching דרך למידה שבה התלמידים מלמדים. בשיעור התקיימה הוראת עמיתים שבמהלכה כל תלמיד לימד בתורו את קבוצתו ולאחר מכן כמה תלמידים לימדו את הכיתה כולה במליאה.
למידה עצמית self learning דרך למידה שבה התלמידים לומדים בעצמם. התצפיות הראו שבכיתה התקיימה למידה עצמית, המורה עברה בין התלמידים וענתה על שאלות, והתלמידים למדו בעזרת החומרים שהונחו על השולחנות.
פריצת גבולות הזמן והמקום breaking the barriers of time and space למידה הנעזרת בטכנולוגיה כדי לאפשר למידה בכל מקום ובכל זמן, למשל באמצעות תקשורת בין בני אדם הלומדים בשעות שונות ובמקומות שונים. בבסיסו של תכנון השיעור עמד הרצון ליצור תקשורת אותנטית עם כיתה דוברת ערבית. התקיים תיאום מוקדם בין מנהלת בית ספר ערבי בצפון הארץ לבין מנהלת בית ספרנו, ואותרה כיתה מתאימה. אולם שעות לימוד העברית שלה היו בשעות שונות מזו של הכיתה שלנו. פריצת גבולות הזמן והמקום התאפשרה בעזרת שימוש בדואר אלקטרוני.
פירמידת הצרכים של מאסלו Maslow’s hierarchy of needs

רשימה של צרכים שקבע הפסיכולוג מאסלו, מסורטטים כפירמידה שבתחתיתה הצרכים החיוניים ביותר: צרכים בסיסיים פיזיולוגיים.

מעליהם לפי הסדר: ביטחון בקיום הפיזי, הצורך באהבה, שייכות וזהות, לאחר מכן הצורך בכבוד ובהערכה ולמעלה הצורך למימוש עצמי.

בתחום החינוך – מורים נדרשים להבין שילדים ובני נוער  לא יוכלו להשקיע משאבים בלמידה אם לא מולאו הצרכים הנמוכים יותר בפירמידה: אם לא אכלו במידה מספקת, ישנו, עשו את צורכיהם וכדומה, אם יש בעיות במשפחה עד כדי קיום פיזי ובעיות של תחושת שייכות ועוד, אם המורה מפגין חוסר הערכה כלפיהם, אם מתקיים חרם נגדם וכן הלאה.

על פי פעולותיה, נראה שהמורה מתחשבת בפירמידת הצרכים של מאסלו (Maslow’s hierarchy of needs), ופועלת ליצירת אקלים כיתה מיטבי.
הכיתה ההפוכה, למידה הפוכה the flipped classroom דרך למידה שבה התלמידים לומדים בבית בלמידה עצמית את חומר הלימוד החדש, והתרגול מתקיים בכיתה בעזרת המורה. יחידת ההוראה עוצבה בהתאם לעקרונות הלמידה ההפוכה.
למידה שיתופית collaborative learning דרך למידה שבה התלמידים משתפים פעולה זה עם זה, למשל בבניית תוצר משותף. בשיעור התנהלה למידה שיתופית בקבוצות בנות ארבעה תלמידים.
למידה משמעותית significant learning חוויית למידה כאשר הלומד חש שהדברים הנלמדים מדברים אל ליבו ומשפיעים עליו. המורה מכוונת את הלמידה כך שרוב התלמידים יחושו שהלמידה משמעותית עבורם.
אקלים כיתה classroom climate האווירה בכיתה שחשים המורה והתלמידים כשהם בכיתה. אקלים כיתה קשור לתרבות הכיתה, לדרכי למידה ותקשורת בכיתה, לעמדות ועוד.

משום השפעתו הרבה של אקלים הכיתה על תלמידים בתחומים אישיים, לימודיים וחברתיים, תוכננו פעולות ייעודיות לצורך שיפור אקלים הכיתה, בייחוד בכיתה ו', שבה התגלו בעיות רבות.

 

עיצוב הסביבה הלימודית design of learning environments האופן שבו מעוצבת הסביבה הפיזית שבה מתקיימת הלמידה: מבנה בית הספר, מראה קירות המסדרונות וחדרי הכיתה, סידור השולחנות והכיסאות ועוד. הסביבה הלימודית עוצבה בהתאם למטרות השיעור, שכלל למידה עצמית בקבוצות ושימוש בחומרים המילוליים ובתמונות שעל הקירות.
מסוגלות עצמית self-efficacy הערכה של אדם את יכולתו שלו לבצע דבר-מה, למשל ההערכה שלו את יכולתו לכתוב עבודה אקדמית, ההערכה שלו את יכולתו בתחום המחשבים ועוד. מסוגלות עצמית היא האופן שבו האדם חושב על היכולת שלו לבצע דבר-מה, ולא מה שהוא באמת מסוגל לבצע. לאור המחקרים שצוינו קודם לכן בעבודה זו, נעשו פעולות העשויות לסייע לקידום המסוגלות העצמית של קבוצת התלמידים שזוהו כתלמידים שאינם מאמינים ביכולתם לבטא את רגשותיהם באמצעים יצירתיים, וכן של אלה שזוהו כתלמידים המאמינים שאינם מסוגלים לסיים משימות.
ויסות עצמי self-regulation כאשר אדם מפקח בעצמו על פעולותיו, מחשבותיו ורגשותיו.

ניכר שהילדה א' מפעילה ויסות עצמי שכן למדה לשלוט בסיפוקיה, ולא נתנה להם לשלוט בהתנהגותה. כעת א' מסוגלת להמתין לתורה. היא מבינה שתורה לשחק בפינת הקוביות יגיע לאחר שהילד ע' יסיים לשחק.

[הערה: המונח ויסות נכתב בו' אחת. אם יש לפניו אות נוספת יש לכתוב בשני ו': בוויסות, מוויסות, לוויסות]

 

 

הוראה פרטנית   הוראה פרטנית היא הוראה המכוונת לפרט אחד, כלומר לתלמיד אחד, ללא קשר לרמתו. כל פרט מתמודד בכוחות עצמו עם המשימות הלימודיות. הדגש הוא על דרך ההוראה, ולא על רמת התלמיד.
הוראה יחידנית individual learning הוראה יחידנית היא הוראה המבוססת על קידום אישי המותאם לרמת התלמיד. שלושה תלמידים שרמתם דומה יכולים ללמוד יחד בקבוצה אחת בהוראה יחידנית.