אמצעי הקישור הם מילים שתפקידן לקשר בין חלקים שונים. נוסף לכך שהם מראים שהחלקים שונים הם גם מספרים איזה סוג קשר יש בין החלקים.
על-פי אחת ההגדרות של שפה לימודית הכוונה היא לסוג של שפה שיש לה ביטויים ברמה הלקסיקלית (של אוצר המילים). אף על פי כן, מדובר במשלב או בדרך מדויקת של שימוש בשפה שהיא ספציפית למצבים חינוכיים.
יש קשר בין המשפט הראשון לבין המשפט השני, והוא מצוין באמצעות "אף על פי כן".
כאשר הקוראים מגיעים ל"אף על פי כן" הם יודעים שבהמשך יבוא תוכן כלשהו שיהיה מנוגד למה שהיה קודם. הם יודעים שאמנם אפשר לצפות לדבר מסוים, אבל במקומו יופיע דבר אחר – שלא מצפים לו. זו המשמעות של "אף על פי כן", שהוא אמצעי קישור מקבוצת ה"וויתור". המונח "ויתור" בתחום הלשון מציין סוג של ניגוד: בניגוד לציפיות הסבירות.
את אמצעי הקישור נוכל לקבץ לקבוצות על פי משמעותן. המשמעות היא כאמור סוג הקשר בין הרעיונות: ויתור, דוגמה, ניגוד הוספה ועוד.
בטבלה מופיעה רשימה של אמצעי קישור לבחירתכם. אמצעי הקישור מאורגנים לפי קבוצות, לפי המשמעות. מומלץ לגוון באמצעי קישור, אבל צריך לזכור שלא כל אמצעי קישור ניתן להמרה באמצעי קישור אחר, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצת משמעות. מה הסיבות לכך?
1. באותה קבוצה נוכל למצוא אמצעי קישור במשלב גבוה וגם במשלב נמוך. בעולם האקדמי אנחנו נשתמש באמצעי קישור במשלב גבוה או בינוני-גבוה בלבד.
2. יש אמצעי קישור תקניים, כלומר נחשבים לעברית נכונה, ויש אמצעי קישור שאינם תקניים. בעולם האקדמי נשתמש באמצעי קישור תקניים בלבד.
3. יש אמצעי קישור ששייכים לאותה קבוצה, ובכל זאת המשמעות שלהם לא זהה לחלוטין.
| אמצעי קישור | שימוש לא תקני | הערות |
| וכן, ראשית, שנית, שלישית, נוסף על כך, נוסף לכך, זאת ועוד, כמו כן, יתר על כן, יתרה מזו, לרבות, לא כל שכן, אל רק – אלא גם – , לא זו בלבד, אף | בנוסף, | "יתרה מזו" – מבטא הדגשה |
| חוץ מ, פרט ל, לְמַעֵט | ||
| כגון, למשל, לדוגמה, כדוגמה לכך אפשר להביא… | ||
|
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו, הווי אומר |
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו. | |
| נראה ש, ייתכן, אפשר, אולי, קרוב לוודאי, לא מן הנמנע | ||
| ודאי ש, מובן ש, ללא ספק, מובן מאליו ש, בייחוד, ראוי לציין, כדאי לציין, יש להדגיש, ללא ספק | וודאי (בראש מילה) | בכתיבה אקדמית יש להיזהר באמירות נחרצות. |
| בשעה ש, כאשר, כש, כעבור, לאחר, מאז, לפני כן, לאחר מכן, בו בזמן, כל עוד, לאחרונה, בחלוף השנים, לימים | "לימים" פירושו "זמן רב לאחר מכן", כלומר לאחר ימים רבים. | |
|
בגלל, כי, בשל, מחמת, משום, עקב, מפאת, בגין, בעקבות, לאור, הודות ל, בעטיו של, עקב כך, עקב זאת, מכיוון ש, כיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו, כתוצאה מ |
בגלל ש… מאחר ו… היות ו… |
אחרי "בגלל" יבוא שם, ולא פועל. לכן אפשר לכתוב "בגלל ה…" ("בגלל הפגיעה בעצב"), ולא "בגלל ש…" (בגלל שנפגע העצב. "בְּגִין" – מילה במִשלב גבוה מאוד, מקובלת בטקסטים משפטיים, פחות בטקסטים אקדמיים. "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב. "הודות ל"/"הודות לכך" – כאשר מדובר בדבר חיובי בעיני הכותב. "בעטיו של" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב. אפשר לראות שאמצעי הקישור מאפשרים לכותב להביע במרומז את עמדתו. בטקסט אקדמי אנחנו שואפים לאובייקטיביות, ולכן יש צורך להשתמש בזהירות באמצעי קישור כאלה. עם זאת, כאשר ברור שיש הסכמה שמדובר בדבר שלילי, למשל מחלה או פציעה, נוכל להשתמש בהן ללא היסוס. |
| לכן, על כן, משום כך, בשל כך, לפיכך, לאור זאת, עקב כך, בעקבות זאת, אם כן, אפוא | איפוא, אפוא, |
"אפוא" מבטאים כמו מילת השאלה "איפה" אבל במלרע (הברה אחרונה מודגש. אין פסיקים לפני ואחרי "אפוא". |
| כמו, בדומה ל, דומה ל, בהשוואה ל, כשם ש… כך גם…, כמו ש, כפי ש, בדומה לכך | ||
| אבל, אך, אולם, לעומת, לעומת זאת, בניגוד ל, בניגוד לכך, בהשוואה ל, נהפוך הוא, ואילו, ההפך הוא הנכון, ברם, עם זאת, | יחד עם זאת |
"יחד עם זאת" נתפס ככפילות: יחד + עם. הכפילות מיותרת, ולכן: "עם זאת". "ברם" היא מילה במשלב גבוה במיוחד. אם הטקסט שלנו כתוב במשלב גבוה מאוד, יהיה מתאים להשתמש ב"ברם". |
| כדי, על מנת, למען, לשֵם, במטרה, כדי ש, כדי שלא, שֶמָא, פֶּן לְבַל, לשם כך, למטרה זו, במטרה ל | ||
| אם, גם אם, אפילו אם | אפילו ש… |
אפשר להחליף "אפילו ש" ב"אפילו אם". |
| אם לא, לולא, אילולא, אלמלא | ||
| למרות, על אף, אף ש, אף על פי ש, למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, אם כי | למרות ש… |
אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם, ולא פועל: "למרות הפגיעה בעצב", ולא "למרות שזוהתה פגיעה". כלומר "למרות ש…" איננו תקני. אפשר להחליף את "למרות ש" ב"אף ש" או ב"אף על פי ש". "אע"פ" – בכתיבה אקדמית אנחנו כותבים את המילים במלואן. לכן נכתוב: "אף על פי". |
| אמנם | אומנם |
"אָמנם" מנוקדת בקמץ קטן, מבטאים אותה O כמו "אוזן", ואין לכתוב אותה ב-ו' גם בכתיב מלא. מילה דומה היא מילת השאלה "האוּמנם", אבל אותה מבטאים U, כמו "אולפן", וכותבים אותה ב-ו' בכתיב מלא. |
| לסיכום, בסיכומו של דבר, לבסוף | ||
| ראשית, קודם כול, א,ב,ג וכו', 1.2.3 וכו', תחילה, לבסוף, | ||
| כפי שהזכרתי קודם, כפי שהוזכר בפרק…, כפי שנאמר קודם, כפי שנאמר לעיל, כאמור למעלה, כאמור לעיל | "לעיל" פירושו "למעלה", כלומר מה שנכתב קודם בטקסט. | |
| כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, … מוצגים להלן, מפורטים להלן | ||
| אכן, לאמיתו של דבר |