המילה "מקור" היא קיצור של "מקור מידע", כלומר המקור שמספק לנו מידע. הכוונה למאמר, ספר, פרק באסופת מאמרים, הרצאה ביום עיון, ערך באנציקלופדיה, אתר באינטרנט וכן הלאה –כלומר כל מקור שממנו שאבנו את התכנים שאנחנו מספרים עליהם לקוראים שלנו בעבודה שכתבנו.
האם "רשימת מקורות" ו"ביבליוגרפיה" הן מילים נרדפות? בכן, מתברר שלא: משמעותן שונה.
המונח רשימת מקורות (באנגליתreference list או references או list of references) משמעותו: כל המקורות שעליהם הסתמכנו בעבודה. reference – פירושו בעברית "הפניה" (אנחנו מפנים את הקוראים למקורות שעליהם הסתמכנו בעבודתנו), אולם לא מקובל לכתוב "הפניות", אלא "רשימת מקורות".
ביבליוגרפיה היא רשימת קריאה רחבה יותר הכוללת מקורות שאוזכרו בעבודה וגם מקורות נוספים הקשורים לעבודה, שסיפקו לנו ככותבים מידע על הנושא, אך לא אוזכרו בעבודה.
לפני שכותבים את רשימת המקורות או הביבליוגרפיה חשוב לוודא שכל הפרטים בידינו: שמות כותבי המקור, תאריך הפרסום של המקור, כותרת המקור (שם הספר או המאמר), שם ההוצאה וגם מקום ההוצאה, מה מספרי העמודים אם מדובר במקור שנכלל באוסף של מקורות, מהו המספר הסידורי של המקור (DOI) או כתובת אתר האינטרנט (URL). לפעמים לא נוכל למצוא את כל הפרטים האלה, וחשוב לרשום זאת לעצמנו.
בעבודה אקדמית רגילה אנחנו כותבים רשימת מקורות, ולא ביבליוגרפיה.
כאשר נסיים את העבודה ונסדר את כל הפריטים ברשימת המקורות, נבדוק שכל פריט כתוב לפי הכללים המקובלים. במקרה שלנו, בתחום החינוך, מקובל לכתוב לפי כללי APA (הכללים שקבעה אגודת הפסיכולוגים האמריקנית).